ראיון עם בוגרת התכנית | עפרי ירום
עורכת: בר מוסן לוי, בשער: House Shoji, עפרי ירום. צילום: טל ברושל.
אני עפרי ירום, מעצבת פנים ובעלת סטודיו לעיצוב פנים המתמחה בעיצוב הוליסטי יפני, הסטודיו ממוקם בתל אביב. סיימתי את לימודי בבצלאל בהצטיינות, ואני מגיעה מתחום האומנות והריקוד. בתכנון שלי אני מנסה להוביל את הלקוחות דרך תנועה, תחושה ורגשות ובעצם לבנות להם סיפור. עבורי, כל חלל הוא הזדמנות לספר סיפור ייחודי – כזה שמשלב בין הפונקציונליות לבין המהות הפנימית של הלקוח, ועל כן הבית שלנו הוא בעצם סיפור שאנחנו בונים לעצמנו ברבדים שונים. כשהקמתי את הסטודיו החלטתי שהתכנון יהיה מושתת על ערכים ואורח חיים ומשם אני יוצאת כל פעם למסע חדש ומרתק.
ספרי על הסטודיו שלך – סטודיו free O
סטודיו לתכנון ועיצוב פנים הוליסטי יפני בתל אביב, המתמחה בעיצוב בתים פרטיים- בניית בתים מאפס או שיפוץ. בסטודיו תוכלו להנות משירותי אדריכלות ועיצוב פנים- החל משלב הרישוי ועד השלב הסופי של הפרטים הקטנים לקבלת תמונה שלמה וסופית. העיצוב מושתת על עקרונות וערכים מהפילוסופיה היפנית: הליך העבודה מושתת על גישה קשובה שמכבדת את האדם והמרחב כאחד. אני שואבת השראה מעקרונות כמו "איקיגאי" (תכלית ומהות החיים), "מה" (החללים שבין הדברים) ו"וואבי-סאבי" (היופי שבפשטות ובחוסר שלמות), ומתרגמת אותם לחללים פרקטיים, מאוזנים והרמוניים.כל פרויקט בסטודיו הוא ייחודי ומותאם אישית – מתכנון מדויק ועד בחירת חומרים שמחברים בין טבע, תחכום ואותנטיות. אני מאמינה שכשכל אלמנט מעוצב בקפידה, התוצאה היא מקום המייצר חיבור רגשי עמוק, שהמקום הזה נוצר במיוחד עבורנו.
איך הושפעת מהתרבות היפנית ואיפה זה פוגש אותך בעיצוב מקומי?
העיצוב היפני, שמושרש בערכי התרבות היפנית, השפיע עליי באופן עמוק. עקרונות כמו כבוד לטבע, צניעות, דיוק ושאיפה להרמוניה מהווים עמודי תווך בעבודתי. אני מאמצת את הערך של "מוטנאשי" – האירוח הלבבי שמנחה אותי בתכנון חללים שמעניקים תחושת נינוחות לכל מי שנכנס. עקרונות נוספים כמו "קאנסו" (פשטות) ו"שיזן" (חיבור לטבע) באים לידי ביטוי בחומרים הטבעיים שאני משלבת ובתחושת הזרימה שבחלל.
את הפילוסופיה הזו אני מתאימה לקונטקסט המקומי – החל מניצול האור הטבעי הישראלי, דרך יצירת תחושה של פתיחות ומרחב, ועד שימת דגש על ערכים כמו חום משפחתי ונגישות. כך אני מצליחה ליצור חללים שמחברים בין שני עולמות – הדיוק והפילוסופיה היפנית לבין הרוח החמה והדינמיקה המקומית. בעיצוב המשיק עם עקרונות העיצוב היפני אני שואפת להחזיר לנו את האמירה האישית והייחודיות
שיש בכל נפש.
ספרי לנו על פרויקט בו הטמעת את הערכים הללו
פרוייקט ה House Shoji הוא נקודת השקה בין אלמנטים מסורתיים יפניים לעיצוב מודרני. מדובר בשיפוץ בית פרטי בבנימינה בן שני מפלסים, ששופץ מן היסוד וכולל חלל מגורים לצד משרד ביתי וקליניקת טיפולים ביתית. במסגרת השיפוץ, נעשה שימוש ברהיטים עתיקים אוסטריים שעברו שיפוץ וחידוש כדי לחבר את ההיסטוריה למשפחה החדשה שגרה שם: כך למשל שופצו שישה כיסאות ביסטרו אוסטריים, שולחנות עץ משנות ה-60 חפצי אומנות משיש.
התכנון נוצר מסביב לדלת הזזה ה door Shoji שמפרידה בין המבואה לחדר המשחקים, והיא קיבלה למעשה אינטרפרטציה חדשה כך שבמקום נייר עץ תות מסורתי השתמשנו בפרספקס. דלת ההזזה למעשה יוצרת מעין מבואה דינמית שמאפשרת לפתוח את כל הבית, או לייצר שני חללים נפרדים על פי הצורך. הדלת הזו היא גם מסך נוסף של צל- שמאפשר לעיתים לחלל להיות מואר ושטוף אור ולעיתים עם הצללה.
אלמנטים נוספים מתרבות היפנית נכנסו לפרויקט כמו: מזרוני טאטמי עשויים עשב ים במקום רצפה, כלים לטקס תה מסורתי בעיצוב מודרני ועוד.
תודה רבה עפרי, היה מרתק. נסיים עם טיפ שלך לסטודנטים ולבוגרים שלנו: להתחיל מבניית סיפור ולהבין אילו ערכים חשובים ללקוחות שלכם. לדמיין איך הלקוחות שלכם חיים ומתהלכים בבית. איך הם יפתחו את הוילון? איך הם ישכבו על הספה? לפרוט לפרטי פרטים איך הם ינועו בחלל. ואז אפשר לעבור לבנות את הבסיס לסיפור- רצפה וקירות ואז לרדת לפרטים הקטנים- כשכל פרט משרת את הסיפור: הנגרות, הרהיטים, התאורה, הטקסטיל עד הפריט הקטן ביותר (זה יכול להיות שטיח לאמבטיה, פח במטבח, כלי לעציץ על המדף – הכל נחשב לחלק מהסיפור) כולל החוץ.
האתר של עפרי
עמוד האינסטגרם של עפרי
פרסומים שונים:
על עפרי בג׳רוזלם פוסט
אתר וואלה – בית ועיצוב
על עפרי במגזין פורטופיליו
על עפרי במגזין פורטופיליו
שופרא שינקין – אחד העם | אסיה נקרסוב
תכנון: אדר' אסיה נקרסוב סטודיו Zadesign, אדר' ריטה רייכלין סטודיו Marmita, פרויקט מסחרי 150 מ"ר, תל אביב.
ספרי לנו על הפרויקט, הלקוח והאתר.
שופרא, הם לקוח עם דרישות מאוד ספציפיות, לא סתם מקור השם "יחיד במינו", מנסים להיות כאלה, גם במלאי בחנויות שלהם וגם מבחינה עיצובית. האופן בו תפסנו את המותג בסטודיו הוא מותג של אספנות ואוצרות, שופרא מביאים דגמים מיוחדים של נעליים לנשים וגברים, וההתייחסות שלנו הייתה גם למכלול וגם לפריטים עצמם – תצוגת הנעליים, כאוסף שיש לאצור ולהציג.
במקביל, ישנו גם החלל, נכנסו לאחד המבנים היותר ותיקים ברחוב שנקין, שהוא אחד הרחובות הותיקים בתל אביב. הרחוב היה הרחוב הראשי של שכונת מרכז בעלי המלאכה שהוקמה בשנת ,1913 ומתחילת שנות השלושים נפתחו ברחוב חנויות רבות למרות תכנית המתאר שייחדה את הרחוב למגורים בלבד. ואכן הבניין הוכיח את העצמו מבחינה הזו, כשנכנסו לשלב ההריסה מצאנו בנייה בבלוק צדפה וחול ים, וכל מיני סממנים של בניה סביב אמצע המאה הקודמת. מבחינת הטיפול בחלל, היה לנו חשוב בנוסף לשימור האופי של המותג שופרא כייחודי, לשמור ולכבד גם את המבנה. האופן בו עשינו זאת היה לחשוף את חומרי הגלם המקוריים, הקירות העמודים, להפשיט קרמיקות וחיפויים של כל מיני גלגולי חיים קודמים )היה שם פעם מקדונלדס(,להתחשב בעדינות בתנאי חלל כפי שהוא עומד.
לגיליון הראשון של המגזין קראנו יסוד, את חושבת שהפרויקט שלכן מתחבר לנושא?
אני חושבת שהוא בהחלט מתחבר, יש משהו בסיסי או יסודי מצד אחד דרך כנות החומר בחשיפה שלנו של בלוק צדפה, כורכר, חול ים, שכבות של חומרי גלם וכנות של בנייה מקומית תל אביבית, ומצד שני גם בחשיפה של הקונסטרוקציה של המבנה. אם כבר עוסקים במושג יסוד, אז אפשר לדבר על שדרת העמודים שעוברת במרכז החלל, ומחזיקה את כל בניין המגורים שמעל, ששולח את היסודות שלו אל האדמה. שדרת העמודים בעצם מראה, בתוך החנות, את גבול הבניין שמעל.
הגישה שלכן לחלל, למאפיינים והחומרים שלו מאוד מעניינת. האם אותה גישה
המשיכה גם לאלמנטים שהוספתן לתוך החלל?
כן, באותה הרוח החומרים שהשתמשנו בהם בשיפוץ הם חומרים גולמיים: קיר פרספקס נשען על קונסטרוקציה עירומה של קיר גבס, מוטות ברזל, בתקרה טיפלנו בחלקה עם תקרה אקוסטית מאלומיניום כי רצינו ליצור שם גריד. בחרנו גם להדגיש את המאפיינים של המבנה, למשל סביב עמוד קיים יצרנו חיפוי של מעטפת זכוכית מחוסמת בגוון חום, והארנו אותו מפנים כמו תיבת הזכוכית, כך שהוא מתקבל קצת כמו ממצא ארכיאולוגי.
במרכז החלל מופיעים ספסלים בנויים עם שטיח שעבר טרנספורמציה ומונח על גביהם. הספסלים עם פינוי אלומיניום אינטגרליות, פינות שמייצרות השתקפות ומציצות מבעד לגזרה של השטיח שעבר שינוי. שטיח מגיע ממקום של הלבשה – צבע, מקום מקומי, אוראנטליזם אבל לא ישיר, הרגיש לנו כמשהו מזמין ורך, אבל כל כך קונקרטי ומוגדר כשטיח. השטיח משתלב ולא מתחרה עם מה שהחנות אמורה לעשות בסופו של דבר, להציג נעליים.
עשיתן גם פעולות ששינו את החזית של המבנה כלפי הרחוב ולא רק כלפי פנים
החלל.
נכון, החזית המבנית, מתוך מחשבה של מקסימום שקיפות, ולפנות את הפינה של אחד העם שנקין – כל הרחוב מתחיל להתחדש, מקבל מתיחת פנים לנו היה חשוב, המבנה שהיה שם במקור, שהיה מוסתר במשך שנים כשהיה חנות ג'מבו, מכוסה מדבקות, חזית אטומה, לנו היה חשוב לפתוח ולחשוף את הפינה – פינה זה נכס נדיר, כמה שיותר שקיפות ואווריריות.
תודה אסיה, מילה לסטודנטים ולבוגרים לסיום?
דמיינו שיש לכם סיכוי לספר סיפור, לכתוב ספר או לביים סרט נפלא… ואתם יכולים לעשות את זה , רק הפעם – דרך החלטות ואמירות במרחב . מסקרן מאד, לא?
אסיה נקרסוב, אדריכלית בוגרת בצלאל, בעלת סטודיו Zadesign העוסק בעיקר בעיצוב פנים בתחום המסחרי. מרצה בקורס סטודיו א' וכן בקורס סטיילינג בתכנית לעיצוב פנים תל אביב.
פרויקט בשיתוף פעולה עם ריטה רייכלין, סטודיו " MARMITA". מעצבת גרפית – נוגה ליבני
