fbpx

חדשות, עדכונים ודברים שאהבנו

ראיון עם ענת ויז'ייה, מעצבת פנים המתמחה בעיצוב עבור ילדים מיוחדים

תכירו את  ענת ויז'ייה, בוגרת התכנית לעיצוב פנים בלימודי חוץ והמשך, בצלאל. בעקבות שיתוף הפעולה של התכנית שלנו עם אלו״ט, החליטה ענת לעסוק בזה גם מעבר ללימודים, ולהעביר את הפרויקט גם לחיים עצמם. כיום ענת מתכננת מרחבי מגורים, לימודים ושהייה עבור ילדים עם צרכים מיוחדים.

בראיון מרתק ומרגש, ענת ויז'ייה עונה לנו על כל השאלות.

הבנו שהשתתפת בתחרויות ברחבי העולם, תוכלי לספר לנו עליהן?
אחרי שסיימתי ללמוד בבצלאל והתחלתי לעבוד על פרויקטים בארץ, היה חשוב לי להמשיך לעבוד על קונספטים ופרויקטים עם משמעות אידיאלוגית, וכך יצא שחיפשתי תחרויות ברחבי העולם העונות על סט הערכים אותו אני רוצה לקדם דרך העיצוב: הומניטריות, סביבה ירוקה וערכים חברתיים.

השתתפתי במספר תחרויות בשנה האחרונה, אספר בקצרה על שני פרויקטים:
בתחרות הראשונה עיצבתי מרכז למידה באפריקה עבור ילדים ופעוטות עם מוגבלויות; לשם היצירה נדרשתי להכיר את המסורת המקומית ודרכה לענות על הפרמטרים העיצוביים, באופן כזה שיענו על הצרכים היומיומיים של הילדים.
התחרות דרשה הכרה עם חומרי הבנייה המקומיים והמסורתיים והתוויה של עיצוב דרך סוג בנייה ייחודי זה.

תחרות נוספת הייתה עיצוב אוטופי עבור בית ספר יסודי בקופנהגן.
פרויקט זה היה מאוד מיוחד עבורי משום שהוא נתן מקום להגשים את האגנדה החברתית דרך מהות וגוף עיצובי.
עבור תחרות זו עיצבתי מתחם שהוא בעצם כפר אקולוגי, בו הילדים לוקחים חלק בעשייה היומיומית שלהם: הם מגדלים את האוכל שלהם, מבשלים אותו, חוקרים, לומדים ומלמדים.
החלוקה של הקבוצות במתחם נעשית לפי עניין ולא לפי קבוצות גיל, והילדים יכולים לנוע בין מרחב למרחב באופן חופשי.
חשוב היה לי כי המתחם יעודד למידה עצמית, יצירתיות, ביטחון במסוגלות אישית – ובכך לאפשר לילדים להיות מי שהם, בתוך מקום שיודע להכיל את הרצונות שלהם ויודע כיצד לאפשר להם להשיג אותם.

מה הדבר הכי חשוב בעינייך, כשבאים לתכנן מרחב עבור ילדים בעלי מוגבלויות?
לאחר סיום הלימודים ועם העבודה מול אלו"ט נחשפתי אל המוסדות השונים, ואט-אט החלטתי כי זהו נושא בו ארצה להתעמק ודרכו לבסס כלים שיכולים לתת מענה אמיתי לבעיה ממשית.
מתוך המקום זה, פניתי דרך הפייסבוק אל משפחות שלהן ילד על הספקטרום האוטיסטי וסיפרתי להן על המיזם שלי, השואף לבסס פרמטרים עיצוביים עבור משפחות "על הספקטרום". לשמחתי פנו אלי משפחות ממקומות שונים בארץ, וכך התחלתי לשוטט, לתחקר, לשאול ולהכיר יותר לעומק את הנושא.
הפתיחות המדהימה של המשפחות חידדה בי את ההבנה כי כל מקרה שונה ופרטיקולרי.
ההבנה הזו היא הדבר המשמעותי ביותר בעבודה בעיצוב פנים עם משפחות על הספקטרום – ההבנה כי פרמטרים קבועים אינם קיימים ויש צורך לווסת אותם כל פעם מחדש בכדי לתת מענה שיוכל לעזור באופן אמיתי למשפחות ולילדים.

האם יש רגע מרגש במיוחד מהעשייה שלך שלא תשכחי?
הבחירה שלי בלקוח שהוא גם ילד וגם אוטיסט מניבה אינסוף רגעים מרגשים.
למשל, אני עובדת עכשיו עם משפחה שיש בה שני ילדים על הספקטרום וילד אחד שלא. החשיבה על עיצוב בית שמתאים עבורם היא מורכבת משום שהיא מצריכה לתת מענה עבור שני "סוגים" של ילדים, וכמובן להורים עצמם.
באופן הפחות רומנטי, אני מוצאת את הסיפוק והריגוש בשרטוט עצמו וביכולת למצוא פתרונות מקוריים לבעיות.

בכלל, אני חושבת שתחום עיצוב הפנים הוא תחום מרתק ואינסופי.
ישנה נטייה לראות בו סוג של גחמה של אנשים למותרות ויש בתפיסה זו בלבול מסוים. עיצוב פנים הוא הבנת החלל, ניתוח וחשיבתו מחדש. דרך בנייה זו ישנה יכולת אמיתית למעצב לשנות את חיי היומיום של אנשים בתוך המרחב האישי
שלהם. ישנן אינסוף נישות במקצוע, הוא משלב יצירתיות, דיוק, מחקר ותשוקה לפתרון בעיות.

במה מתמקד המחקר שלך? מה המסקנה המעניינת ביותר מתוכו?
לאחר סיום הלימודים ואחרי הגשת הפרויקט האחרון, שפר מזלי להתלוות אל המוסדות הפרטיים של אלו"ט ולראות את הצורך הממשי של האוטיסטים בחלל ועיצוב שיודע לענות על הצרכים שלהם.
מדובר בשכבה עם מורכבות אמיתית, עם סט של רגישויות שלצערי לא מקבלת את תשומת הלב והמימון הראויים. כתוצאה מכך אותם אנשים על הספקטרום חיים במוסדות שלא יודעים לתת מענה לצרכים הבסיסיים שלהם.
דרך התכנית בסטודיו ומחקר שערכתי גיליתי שקיימים פרמטרים אמיתיים, משמעותיים, כאלה שכבר נחקרו ובוססו, היודעים להקל ולשפר את איכות חייהם של האוטיסטים. באותם סיורים שעברתי דרך המוסדות חשבתי כל הזמן על המשפחות שמשאירות את הילדים בבית, על הגילאים הקטנים והרכים יותר, על הקושי המאתגר והראוי להערצה של ההורים שלהם; וכך רדפה אותי התחושה שראוי  וצריך לתת מענה לאותן המשפחות.
מטרת העל שלי בפרויקט עם המשפחות על הספקטרום, היא לבסס סט של כלים עיצוביים שיהיו נגישים לכל משפחה ולכל מתכנן באשר-הוא, ושהנושא של עיצוב פנים עבור אוטיסטים יקבל קול והכרה כפקטור המשפיע באופן אימננטי על איכות
חייהם – הן של האוטיסטים עצמם והן עבור המשגיחים עליהם והחיים איתם.

מה לדעתך הקשר בין תכנון למחקר, וכיצד את משלבת אותו בתכנון שלך?
בעיסוק שלי בעיצוב פנים ישנו קשר ישיר ועיקבי עם המחקר. נקודת המוצא שלי היא המחקר, דרכו מתהווה הקונספט לפרויקט, ומשם כמו פינג פונג הולך חזור בין תכנון ובין מחקר.
הדרך ליצירת פרויקט משמעותי-אישי עבור לקוח, מחייבת חקירה מתמדת.

תודה רבה לענת ויז'ייה על הראיון!

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

הירשמו לעדכונים

הירשמו לרשימת התפוצה של בצלאל לימודי חוץ והמשך, לקבלת חדשות, עדכונים והצעות ייחודיות למנויי הניוזלטר שלנו