מפגש עם המציאות שמעבר לכביש
העיצוב של החצר הפנימית בבניין אג'יק – מכון הנגב, בו סיירנו, הינו בהשראת אוהל בדואי שעשוי מצמר כבשים יקר. לגדר התיל שמקיפה את הבניין יש הסבר מכאיב-מרגש: כבר כמה פעמים ניסו להצית את המקום, מפני שיש חברים בקהילה הבדואית שעדיין לא מקבלים את הרעיון של השכלת נשים ומנסים לפגוע בקיומה.
משם המשכנו לביקור בחצר של בניין ערבי שהפכה לרחבת מועדון. זה הוביל אותנו לשיח על גריד בקנה מידה אדריכלי והחופש שהוא מאפשר למגוון ההרפתקאות שיכולות לקרות בחלל שלו. היה מדהים לראות כמה חיים ושינויים יש בבלוק אחד רנדומלי בעיר העתיקה.
התחנה הבאה שלנו – בלוק חצי הקילומטר, שהיום משמש כמרכז קליטה. זהו בניין מרהיב בגודלו. שאותו כינה בעבר אדריכל יסקי 'ניסוי מכוון שנכשל'.
כמעט סיימנו
שיכון ה' נוצר כשיכון ממשלתי לעולים בנגב. כיום הוא מקום מטופח יחסית ומשרה אווירת מודרניזם ובטון בהשראת לה קורבוזיה. זוהי אחת הדוגמאות הכי מרשימות שיש בארץ לסגנון הזה ולניסוי אדריכלי בגודל כזה.
בשכונה ב' האזנו להדרכה המרתקת על הקונסרבטוריון ובניין הספרייה. יעלה המדריכה שלנו למדה בו בעצמה, וסיפרה בגאווה גדולה על המוזיקאים שיצאו מהמקום הזה.
משם עלינו לגבעה שמשקיפה על כל באר שבע לפיקניק, במהלכו אחת הסטודנטיות שיתפה אותנו שכדי להבין אם היא רוצה ללמוד אדריכלות, היא הלכה לעשות יום בחיי אדריכל העיר: היא ראתה תכניות, נכנסה לישיבה עם ראש העיר רוביק דנילוביץ׳ וראתה איך דברים עובדים בעירייה.
אנחנו חושבים שזו גאונות, ומאז היא איתנו!
נכתב בשיתוף עם ניסן אלמוג, מרצה במכינת בצלאל.
