הכלב ששינה את חיי לטובה

ממגרשי משחקים חסרי חיים ואולמות תיאטרון נטושים ועד לקתדרלה של רותקו ביוסטון, טקסס, טל גולני מציירת חללים של מבני תרבות, בתהליך של הפשטה וזיכוך. את המבנים שהיא מרוקנת מאנשים, מקישוטים ומרהיטים, היא מעבירה לחללי התערוכה שלה, בקנה מידה מדוייק וקרוב למדי למקור. בתערוכה החדשה ״דלת הזזה״, שאצר רן קסמי אילן, היא מציירת את מבנה הגלריה של משכן האמנים בהרצליה, ומחזירה לתוכו את הציור, כך שהחלל מכפיל את עצמו מבפנים, כמו במראה מכושפת.

Hagit:
בוקר טוב טל, ברכות על התערוכה, נראה מ ה מ ם!

Tal:
תודה רבה, מאוד מאוד מרגש!

Hagit:
איך את מרגישה אחרי הפתיחה? יש איזו עייפות או שההיי מחזיק?

Tal:
עדיין בהיי מטורף, והתגובות עדיין ממשיכות, שזה משמח כל כך. באמת שגם הפתיחה עלתה על כל הציפיות שלי

closeHagit:
זו שאלה שמטרידה אותי תמיד: את עובדת בסטודיו על פרויקט ענק, שתלוי כל כולו בהצבה בחלל הנתון. את לא חוששת שזה ישתבש? שהתוצאה לא תהיה מה שצפית?

Tal:
וואוו, ברור שיש חששות, בלי סוף, כל הזמן המחשבה שאם זה לא יעבוד כמו שדמיינתי, האם ההסתובבות בחלל תהיה כמו שאני רוצה. הסטודיו שלי גם כל כך קטן לעומת הציורים שאני מציירת, כל פעם עובדת על חלק די קטן ואין לי את התמונה הכללית. כמובן שעשיתי הדמיית מחשב לפי הפרופורציות של החלל ושל הציורים, להבין איך זה יעבוד בחלל, ובזכות צוות הקמה ממש ממש משובח זה יצא בדיוק כמו בהדמיה

Hagit:
כמה מטרים הציור?

Tal:
19 מטר

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

Hagit:
למה את מציירת מעטפת של חלל לחלל קיים? שאלת את עצמך פעם?

Tal:
אני חושבת שהבחירה בעיסוק במשכן היתה לי טבעית, גם בגלל שכל הפרויקטים שלי בשנים האחרונות היו בהשראת מבנים שנבנו באמצע המאה ה־20, וגם בגלל הארכיטקטורה המיוחדת שיש למשכן. המוטיבציה הראשונה שלי בפרויקט היא תחושת הצופה בהליכה בתוך המיצב, אני חושבת שהרצון שלי לגרום לו תחושת שוטטות לצד תחושת בלבול.

בחרתי במשכן כי חשבתי שיהיה מעניין ליצור דיאלוג כפול בתחושת פנים וחוץ, אם מצד הפנים של הציור לעומת הפנים של המבנה, וגם הדיאלוג שהציור בעצמו יוצר. לדוגמה, בהצבת ציור דלת המשכן מבפנים ובחוץ, בציור עצמו הן מוצבות אחת מול השניה. אני חושבת שהעיסוק בזה יוצר נדבך נוסף לכל המיצבממגרשי משחקים חסרי חיים ואולמות תיאטרון נטושים ועד לקתדרלה של רותקו ביוסטון, טקסס, טל גולני מציירת חללים של מבני תרבות, בתהליך של הפשטה וזיכוך. את המבנים שהיא מרוקנת מאנשים, מקישוטים ומרהיטים, היא מעבירה לחללי התערוכה שלה, בקנה מידה מדוייק וקרוב למדי למקור. בתערוכה החדשה ״דלת הזזה״, שאצר רן קסמי אילן, היא מציירת את מבנה הגלריה של משכן האמנים בהרצליה, ומחזירה לתוכו את הציור, כך שהחלל מכפיל את עצמו מבפנים, כמו במראה מכושפת.
ממגרשי משחקים חסרי חיים ואולמות תיאטרון נטושים ועד לקתדרלה של רותקו ביוסטון, טקסס, טל גולני מציירת חללים של מבני תרבות, בתהליך של הפשטה וזיכוך. את המבנים שהיא מרוקנת מאנשים, מקישוטים ומרהיטים, היא מעבירה לחללי התערוכה שלה, בקנה מידה מדוייק וקרוב למדי למקור. בתערוכה החדשה ״דלת הזזה״, שאצר רן קסמי אילן, היא מציירת את מבנה הגלריה של משכן האמנים בהרצליה, ומחזירה לתוכו את הציור, כך שהחלל מכפיל את עצמו מבפנים, כמו במראה מכושפת.

ספרו לי עוד..


הישארו מעודכנים

הצטרפו לניוזלטר שלנו, והישארו מעודכנים תמיד